ג'קומו קזנובה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 | |
| לידה |
2 באפריל 1725 ונציה, הרפובליקה של ונציה  |
|---|---|
| פטירה |
4 ביוני 1798 (בגיל 73) דוכצוב (אנ'), ממלכת בוהמיה |
| שם לידה |
Giacomo Girolamo Casanova |
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה |
| מקום קבורה |
דוכוב |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פדובה |
| שפות היצירה |
איטלקית, ונטית, צרפתית, גרמנית |
| יצירות בולטות |
ההיסטוריה של חיי, סיפור בריחתי מבתי הכלא של הרפובליקה הונציאנית |
| צאצאים |
Leonilda Castelli, Cesarino Lanti |
| פרסים והוקרה |
מסדר הדרבן המוזהב |
  | |
ג'קומו ג'ירולמו קזנובה (באיטלקית: Giacomo Girolamo Casanova; 2 באפריל 1725 בוונציה – 4 ביוני 1798 בדוכצוב, Duchcov בבוהמיה) היה סופר והרפתקן איטלקי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קזנובה גורש מסמינר לכמרים. הוא היה חייל, מטיף, מרגל, מוזיקאי, קלפן ואלכימאי והתפרנס בעיקר בזכות נשים שנפלו שבי בקסמיו.
בשנת 1755 נעצר ונכלא קזנובה בוונציה לאחר שהצטברו נגדו תלונות והלשנות לגבי עיסוקיו בתורת הנסתר, קשריו עם שגרירים זרים, חברות בארגון הבונים החופשיים ופגיעה במוסריותן של נשים נשואות. כמקובל בתקופה הנדונה, לא פורטו סעיפי האישום נגדו ואפילו לא נקבע מה יהיה אורך עונש המאסר שהוטל עליו, לכן עד היום יש מחלוקות לגבי הסיבה העיקרית למעצרו. לאחר שנה הצליח להימלט ועבר לפריז, שם, בהשפעת המלכה מארי אנטואנט, התמנה כמנהל הלוטו הצרפתי. לאחר כמה שנים יצא לנדודים ברחבי אירופה והתיידד עם רבים מהאישים הידועים של תקופתו. קזנובה ניהל אולי קשר אינטימי גם עם אווה פרנק - בתו המהוללת ביופייה של המנהיג השבתאי מעורר המחלוקת יעקב פרנק. בסופו של דבר היה לספרן בטירת הרוזן ולדשטין, דוכס בוהמיה.
קזנובה כתב ספרים רבים והמפורסם שביניהם הוא "ההיסטוריה של חיי", זיכרונותיו שנכתבו ב-12 כרכים ומכילים מידע רב על חיי החברה של תקופתו ועל מנהגיה. בזיכרונותיו מספר קזנובה בין היתר על הנשים הרבות שהיה איתן בקשר. מעלליו בתחום זה תרמו להפיכת שמו למושג המתאר גבר בעל הצלחה בפיתוי נשים ואף שימשו השראה עבור יוצרים רבים.
דמותו במדיה האמנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1927 : קזנובה - בבימוי אלכסנדר וולקוף Casanova"
- 1933 : קזנובה - Casanova - בבימוי רנה בארבריס
- 1946 : ההרפתקאות של קזנובה Les Aventures de Casanova בבימוי ז'אן בואייה
- 1948 : 'האביר המסתורי" Le Chevalier mystérieux, בבימוי ריקרדו פרדה, בכיכובו של ויטוריו גסמן
- 1954 : הלילה הגדול של קזנובה- La Grande Nuit de Casanova בבימוי נורמן ז. מקליאוד
- 1955 : הרפתקאותיו ואהבותיו של קזנובה Les Aventures et les Amours de Casanova, בבימוי סטנו
- 1965 : קזנובה 70 - Casanova 70 , בבימוי מריו מוניצ'לי, בכיכובו של מרצ'לו מסטרויאני
- 1969 :קזנובה, מתבגר בוונציה Casanova, un adolescent à Venise, בבימוי לואיג'י קומנצ'יני
- 1976 : קזנובה של פליני Il Casanova di Federico Fellini בבימוי פדריקו פליני
- 1982 : הלילה בווארן La Nuit de Varennes, - לפי ספרו של ניקולא אדם רטיף בבימוי אטורה סקולה ו ז'אן-לואי בארו) et בכיכובו של מרצ'לו מסטרויאני
- 1992 : שובו של קזנובה ' Le Retour de Casanova בבימוי אדוארד נירמאנס
- 2005 : קזנובה - Casanova בבימוי לאסה הלסטרם, בכיכובו של הית' לדג'ר[1]
- 2014 : וריאציות קזנובה - Casanova Variations , film de בבימוי מייקל סטרמינגר, עם השחקן ג'ון מלקוביץ'
- 2019 : האהבה האחרונה Le Dernier Amour, בבימוי בנואה ז'אקו, עם ונסאן לנדון
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2005 - המיני-סדרה "קזנובה" בכיכובו של דייוויד טננט, בכתיבתו של ראסל טי דייוויס
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1906 - הרמן הסה - הרומן "התשובה של קזנובה" (Casanovas Bekehrung)
- - ארתור שניצלר - הנובלה "שובו של קזנובה" (Casanovas Heimfahrt)
מופעי במה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1899 - המחזה "Der Abenteurer und die Sängerin" (ההרפתקן והזמרת) מאת הוגו פון הופמנסטאל
- 1995 - מופע "קזנובה" של להקת "לטרנה מגיקה" מפראג
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2016 - אופרת פסטיצ'ו "קזנובה" מאת ג'וליאן פרקינס וסטיבן פטיט - בוצעה בבכורה במסגרת סדרת Barocco Unwrapped בקינס פלייס בלונדון
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קזנובה, סיפור חיי, תרגום: אורלי אגרנט, הוצאת אסטרולוג, 2014.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"קזנובה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- על קשריו עם בתו של יעקב פרנק במחקרו של ד"ר פאבל מאסייקו
- אריק גלסנר, על "סיפור חיי", של קזנובה, המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 16 בינואר 2015
אירי ריקין, קזנובה, הגבר שלא שמע אף פעם "לא", באתר הארץ, 3 במרץ 2015- דור סער-מן, כשקזנובה כתב לבתו של משיח השקר, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2017
- ג'קומו קזנובה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'קומו קזנובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'קומו קזנובה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'קומו ג'ירולמו קזנובה דה סנגלט (1725-1798), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דן פיינרו, קזנובה חוזר הביתה, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2005
ישי קיצ'לס, עכבר העיר תל אביב, זיונים זה לא הכל, באתר הארץ, 26 בינואר 2006
